האולפן של הערוץ של Scientology בלב הוליווד ההיסטורית מחייה מסורת יצירתית.
ב-1912, מפיק סרטים מפילדלפיה בשם זיגמונד לובין הגיע ללוס-אנג'לס כדי לבנות אולפן סרטים. באותה תקופה תעשיית הסרטים היתה עדיין בחיתוליה מבחינה טכנולוגית. יעברו עוד 15 שנים עד שהצופים ישמעו שחקן מדבר בסרט.
לובין התמחה ביצירת סרטים חינוכיים באולפן שלו, אבל הנכס החל את הכהונה הארוכה שלו בתחום הבידור בשנה שלאחר מכן כאשר נרכש על-ידי חברת הפקות חדשה שהפיקה קומדיות קצרות ומערבונים.
ב-1920, השחקן צ'ארלס ריי ראה את הפוטנציאל בנכס הזה, אשר ישב במיקום מושלם במרכז הוליווד, ורכש אותו. ריי גם דאג לייפות את הנכס ובנה את הבניינים, הבנויים מלבנים אדומות, שמעניקים לאולפן את הקסם ההיסטורי שלו. אבל ההישג המרשים ביותר של ריי היה בניית במת סאונד שלא נראה כדוגמתה בעבר, שהעיתון Moving Picture News תיאר אותה בתור "המילה האחרונה בבניית אולפנים". הבמה, המוקפת בזכוכית מהתקרה ועד הרצפה, היתה הבמה המשוכללת ביותר לצילומי יום ולילה.
ההימור הגדול של ריי היה תקציב הסרטים היקר להחריד (באותה תקופה) של 800,000$ עבור הסרט The Courtship of Myles Standish. כאשר הסרט נכשל, ריי פשט את הרגל. האולפן, אשר הועמד למכירה, משך את ראלף מ' לייק, מהנדס שפיתח מערכת להקלטת צלילים על סרט. האולפן עם השם החדש 'סאנסט סטודיו' חזר לעניינים עם במת סאונד חדשה, ובמהלך שנות ה-30 צילמו בו מערבונים. הבמאי המפורסם ג'ון פורד צילם את הוריקן, הסרט האפי שלו מ-1937, באולפן הסרטים הזה. בנוסף, ב-1937, סופר צעיר בשם ל. רון האברד הועסק במקום כדי לעבד את אחד הספרים שלו לסדרת סרטים בת 15 פרקים, בשם סודו של אי המטמון.
בשלהי שנות ה-30 סרטי מונוגרם ו-Allied Artists החלו לשכור את סאנסט סטודיו, ובין 1942 ל-1965 המקום היה לאחד מהאולפנים עטירי הכוכבים בהוליווד. כאן אנתוני קווין החל את קריירת המשחק שלו בסרט זהב שחור. כאן הופיע הילד הכוכב רודי מקדואל בסרט נחטף. גרי קופר כיבד בנוכחותו את במות הסאונד באולפן בשני סרטים, Friendly Persuasion ו-Love in the Afternoon, שבו הוא הופיע לצד אודרי הפבורן.
ג'ואל מקריה האיר את האולפן בסרט The Oklahoman, וכשנתיים מאוחר יותר וינסנט פרייס יופיע במקום בסרט הבית על הגבעה הרדופה, ורוד סטייגר יופיע בסרט אל קפונה. ב-1961, צ'ארלטון הסטון וסופיה לורן עבדו כאן ביחד בסרט המרהיב אל סיד. וב-1965, אלוויס פרסלי הגיע לאולפן לצלם את דגדגי אותי.
במהלך התקופה הזאת, סאנסט סטודיו הפיק גם קלאסיקות תרבותיות כגון פלישת חוטפי הגופות ו-Riot in Cell Block 11.
ב-1966, Allied Artists נאלצו להפסיק להפיק סרטים עקב קשיים כלכליים ושלוש שנים מאוחר יותר האולפן נרכש על-ידי ColorVision, אשר השכירו אותו להפקות עצמאיות. אבל כאשר ColorVision פשטו את הרגל ב-1969, האולפן, שצבר כבר היסטוריה, שוב הועמד למכירה. הקונה החדש היתה תחנת הטלוויזיה המקומית של לוס-אנג'לס, KCET, שבן לילה הפכה לבעלים של האולפן הגדול ביותר בטלוויזיה הציבורית.
ב-1975, KCET בנו בניין הנהלה חדש בשטח האולפן והפיקו תוכניות בלתי נשכחות כגון קוסמוס של קרל סייגן ותוכנית אנתולוגית ששידרה סרטים זרים בשם Film Odyssey, בהנחייתו של מבקר הסרטים החלוצי צ'ארלס צ'אמפלין.
עידן KCET הסתיים ב-25 באפריל 2011, כאשר נציגים רשמיים של האולפן אישרו את רכישתו על-ידי ארגון ה-Scientology.
אחרי שחזור קפדני והשקעה רבה בטכנולוגיה, האולפן ההיסטורי נפתח מחדש ב-28 במאי 2016 בתור Scientology Media Productions (SMP). והיום, עם הטכנולוגיה החדשנית ביותר של המאה ה-21, האולפן ההיסטורי מעידן הזהב של הוליווד שוב שוקק פעילות, ומוכן להפיץ את המסר של הדת העצמאית הצעירה ביותר בעולם בקנה מידה עולמי.
